ג . מעמדם החוקי והחברתי של היהודים כאמור , היתה האימפריה העות'מאנית מדינה שהדת המוסלמית מושרשת בה עמוק בכל הווייתה . מתוך עקרונות הדת המוסלמית נגזרו בעיקרם היחסים שבין המדינה לתושביה הלא מוסלמים . במדינות שבשלטון האיסלאם מבחינים בין המוסלמים נושאי האמונה הנכונה לבין הלא מוסלמים — "הכופרים" בני החסות ( אהל אלד'מה , ( וכך נהגו גם באימפריה העות'מאנית . בארצות שהיו קודם לכן בשליטת הממלוכים היו רוב התושבים מוסלמים , אך בארצות ששלטו בהן הביזנטים חיו נוצרים רבים . על פי ההלכה המוסלמית לא היה הבדל בין יחסה של המדינה העות'מאנית לנוצרים ויחסה ליהודים . אלו ואלו נכללו במסגרת אהל אלד'מה , כקבוצות דתיות נפרדות " ) מילת . ( " אך במציאות אירע שפעמים הרבה היה מצבם של היהודים עדיף על זה של הנוצרים , וזאת מכמה טעמים . ראשית , אף שיהודים רבים חיו בשטחי האימפריה עוד לפני הכיבוש העות'מאני , הרי רובם הגיעו אליה אחרי גירוש ספרד בעידודה של הממשלה העות'מאנית ; מאחר שזו הפיקה מהם תועלת מרובה מבחינה כלכלית , היא העניקה להם חסות ומידה רכה של אוטונומיה . מבחינה מדינית — ולא כל שכן צבאית — לא סיכנו היהודים מעולם את...
אל הספר