ג. האירגון הפנימי

ג . האירגון הפנימי תחת שלטונם של הצפווים בטלה כפיפותם של יהודי פרס להנהגה יהודית מרכזית מחוץ לגבולות פרס בעניינים דתיים , כפי שהיה בתקופת העבאסים למשל , כאשר ראש הגולה בבגדאד פרש סמכותו גם על הקהילות בפרס ובארצות הסמוכות לה מצפון וממזרח . בימי הצפווים הושתתו חייהם הקהילתיים של יהודי פרס על בסיס מקומי טהור , כשהם מונהגים על ידי מנהיגים מקומיים , והרבנים והדיינים אינם מתמנים יותר על ידי הגאון , כפי שהיה בתקופה העבאסית . יהודי איספהן — עיר הבירה של הצפווים , שבה היתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר — ממלאים את תפקידי ההנהגה הדתית והרוחנית ומשמשים נציגים ליהודי פרס כולם . בראש כל קהילה עמד נשיא נבחר , שהיה דמות נעלה בקהילה . לעתים התמנה על ידי השלטונות . הוא היה אחראי לתשלום המסים לשלטונות המקומיים . אם לא שולמו המסים במועדם , או לא הגיעו לסכום הנדרש , היה הנשיא מועבר מתפקידו או אף נענש . מצד אחר , אם מילא הנשיא תפקידו לשביעות רצונם של השלטונות היה זוכה לאותות כבוד והערכה . יש שלצידו של הנשיא היה פועל מעין לעד של עסקנים הנקראים "עיני העדה , " שלא נבחרו לתפקידם , אלא מכוח מעמדם והשפעתם בקהילה נ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי