ב . המצב הדמוגראפי והפעילות הכלכלית מיספרם של יהודי פרס בשנת 1660 הוערך כתשעת אלפים עד עשרת אלפים משפחות , כלומר כ 35 — 30 אלף נפש . באותה תקופה היו קהילות היהודים מפוזרות על פני כל שטחה של פרס . במקורות בני הזמן מוזכרות קרוב לשלושים קהילות יהודיות , ויש להניח שהיו קהילות נוספות שלא הועלה זכרן במקורות שלפנינו . היו קהילות ותיקות ביותר , כגון איספהן , כ'ונסאר וגולפאיגאן . כשעמדו השלטונות לגרש אותן הן טענו לזכות הישיבה בערים אלו בשל ותק רב . לעומתן היו קהילות חדשות , שקמו ביישובים חדשים , כגון פארהאבאד שהוקמה על ידי עבאס הראשון בשנת 1613 והוא הושיב בה יהודים מגיאורגיה וזאגוס , או כיישובים ותיקים , כגון משהד וערים אחרות בחבל כ'וראסאן , שנאדיר שאה הושיב בהן יהודים במאה ה . 18 מבין הקהילות הגדולות , שמספר בניהן לא עלה כנראה במשך כל התקופה על 5000 היו : איספהן , שיראז , כאשאן , תבריז ומשהד . המרחקים הגדולים בין הקהילות ותנאי התעבורה הקשים של הארץ גרמו לבידודן , באופן שבני קהילה אחת שונים מבני קהילה אחרת באורח החיים , בלבוש ואף בניב הפרסי היהודי השגור בפיהם . במהלך המאה ה 16 חלה עליה במיספ...
אל הספר