ב . האירגון הקהילתי והחיים הפנימיים מעט מאוד ידוע על האירגון הקהילתי של יהדות תימן לפני "גזירת העטרות" וגלות מוזע . על כל פנים נראה , כי לא היה בנמצא אירגון קהילתי הדוק במישור הכלל ארצי , אלא במישור המקומי בלבד . הדבר המאפיין ביותר את הקהילות היהודיות בתימן הוא היותן מפוזרות על פני שטח נרחב , הרחק מעבר לתחומי שלטונה של האימאמות הזיידית . במונח "יהודי תימן" נכללים גם אותם יהודים בני הקהילות שבתחומי חצרמוות , עדן , הנסיכויות השונות שבדרום תימן והחוף המערבי , אף ששלטו בהם כוחות פוליטיים — לעתים זרים ולעתים מקומיים — שלא הכירו בריבונותו של האימאם . למעשה , כוללת יהדות תימן את כל אותן הקהילות שהיו בתחומיה של תימן ההיסטורית — תחומים הזהים פחות או יותר לשתי המדינות הידועות בימינו כצפון תימן ודרום תימן . כלומר , לא היתה והות גיאוגראפית בין מדינת תימן האימאמית לבין יהדות תימן . אף על פי כן , הכירו כל קהילות יהודי תימן בסמכותו של בית הדין של צנעא — הן לפסוק בענייני הלכה והן להדריך בחיי היומיום . בעיר זו נמצא גם מרכז השלטון האימאמי בכל התקופה , לבד מפרקי זמן קצרים , בייחוד בסוף המאה ה 17 ובראשית...
אל הספר