. 10 שנות התשעים ב , 1890 שמונה שנים אחרי ייסוד המושבות הראשונות , נראה היה , כי הקהיליה היהודית הלאומית החדשה התיצבה כקהיליה זעירה , שקועה בלבטיה הפנימיים וחיה בשכנות של שיגרה עם הערבים — ברוב הימים בלי מגעים רבים , ולפעמים בסכסוכים מסוג אלה המקובלים בין כפרים שכנים ובין קהילות של עדות שונות במזרח התיכון . ב 1882 נראה היה , שהתחיל זרם של הגירה יהודית המונית מרוסיה לארץ ישראל — תקוותם של חובבי ציון וחרדתם של השלטונות העת'מאניים . אך התנופה היתה קצרת ימים . בסך הכל גדל הישוב היהודי , הישן והחדש גם יחד , בשנות השמונים בפחות מעשרים אלף נפש , מהם יותר מעשרת אלפים בירושלים ופחות מחמשת אלפים במושבות ; ואנשי המושבות היו לרוב תלויים בתמיכתו של הברון רוטשילד בפריס ופקידיו המנהלים והמומחים בארץ . יוזמת ההתישבות שככה . אחרי ייסוד גדרה בדצמבר 1884 עברו חמש שנים בלי הקמת מושבה חדשה . גם התנגדות הממשלה ופקידיה להתעור רות היהודית נעשתה שיגרתית רפה . תגובת הערבים לא הורגשה כלל . כמו התנופה הראשונה גם הקפאון לא ארך . במרס 1890 נוסדה רחובות . ב 1891 שוב גאה גל של עליה . כמו עשר שנים לפני כן היו מניע...
אל הספר