ב . תחיית הקודש על בסיס האיחוד בין חומר ורוח , קודש וחול , טוב ורע . התשובה לאחדות ההוויה פירושה , אם כן , מבחינה עיונית , לחזור קודם כל לתודעת האחדות שאבדה עקב החטא . באופן מעשי פירושה : התנהגות מאחדת בכל התחומים שבהם ראתה ההשקפה המפרדת שניות , חלקיות וסתירה בין מרכיבים המנוגדים לכאורה . כאמור , בהתאם להשגתו הרגילה המוגבלת תופס האדם את המציאות , את עצמו ואת אלוהיו מתוך שניות בין חומר ורוח , גוף ונשמה , חול וקודש ובהקשר המוסרי בין טוב ורע . על סמך השגה מוגבלת זו , התופסת את המציאות כעין מלחמה מתמדת בין יסודות מנוגדים , צמחו גם דעות מוגבלות ומוטעות בחלקיותן . והרי , בתחום המוסר אפשר להצביע על דעות מוטעות גם בכיוון הספיריטואליםטי כמו בכיוון המטריאליסטי . בכיוון הראשון התפתחו , למשל , תפיסות "מיסטיות" למיניהן הקוראות לאדם להגיע לדבקות באלוהים מתוך התבטלותו העצמית וביטול היש בכלל . בכיוון השני , נתפתחו תפיסות הדוגלות במימוש האדם את עצמו אך ורק ע"י הסיפוק החומרי של תאוותיו ויצריו במובן הגס והבהמי ותו לא . כזכור , שלל הראי"ה את אמיתותן של דעות אלה , םפיריטואליזם ומטריא ליזם , במישור האונטול...
אל הספר