. 2 תפיסת המוסר של הרב קוק הדיון בבעיית המוסר מהווה פרק חשוב ביותר בתורתו של הרב קוק . חכמת הקודש היא מבוא למוסר הקודש . שכן , כאמור , חכמת הקודש "מהפכת את הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה לקרבם לאותה הרוממות שהיא בעצמה מתעצמת בה . " בכוחה , בהבדל מחכמת החול , להפוך את ההוגה בה "לבריאה חדשה , לעקור אותו מעצמיות תכונותיו הרעות , ולהעמידו במצב של מציאות חדשה , טהורה וחיה באור החיים האמיתיים , העומדים לעדי עד . " הרב קוק הבחין בין המוסר האנושי הטבעי האוניברסלי והמוסר השייך ליראת שמים , מוסר הקודש , דהיינו , המוסר הדתי של עם ישראל . עלינו לדון , לדעתו , בשני התחומים הללו ולעמוד על היחסים שביניהם , במה נבדלים ובמה מתאחדים . מן הראוי לציין מלכתחילה שאין הרב קוק מקבל אפשרות של קיום לגיטימי למוסר חילוני אוטונומי , כלומר , מושתת אך ורק על היסוד הטבעי האנושי ללא יסוד אלוהי . בניגוד מוחלט ומודע ביותר , לדעתי , להשקפות המוסריות של שפינוזה , קאנט , שופנהאואר וניטשה - ובמקביל להגותו של א . ד . גורדון - מבסס הרב קוק את המוסר , "כל מוסר" - הן הטבעי הכללי , הן ה"אלוהי" הישראלי - על האמונה . יש , אם כן , ...
אל הספר