ג . חיוב החיים : האמונה כיסוד למוסר הבחירה ב"חיים של התפשטות" כבחירה בטוב מתבססת בהגותו של גורדון על הכרעה של היחיד בעמידתו בפני החיים לבחור בחיובם ולא בשלילתם . שלילת החיים פירושה - כאמור - ראייתם ככוח נעלם עיוור , מחוסר תכלית ומשמעות . ואכן , לנוכח צער החיים בוחרים בודהא ושופנהאואר בביטול היש ובביטול האני כיסוד למוסר שה"נירוונה" מהווה בו שיא לאידיאל המבוקש . א . ד . גורדון שלל מכל וכל את העמדה השוללת את החיים ואת הרצון לחיות " . והוא קבע בהחלטיות : היחס העליון הוא חילנ החיים במידה שאין למעלה ממנו , חיוב עליון , חיוב מתוך חיי העולם , הבורא מקום לאותה התמזגות החיים של צמצום והחיים של התפשטות , שהיא בעצם החיים העליונים של האדם . חיוב החיים , ומכאן חיוב הפרט והטבע כולו מבטא כאן , כמו אצל ניטשה , ביטוי של כוח החיים עצמם , גילוי ההתייחסות הבריאה של החיים אל עצמם . אולם , מכאן והלאה נפרדות דרכיהם של שני ההוגים מבחינת הערכתם את משמעות חיוב החיים הראויים לבחירה . גורדון דורש חיוב החיים האנושיים "מתוך חיי העולם , " על בסיס אחדות ההוויה כולה כיסוד לחיים משמעותיים של היחיד , של האומה ושל האנושות...
אל הספר