. 1 שאלת המוסר בתורתו של א . ד . גורדון אבחנתו של א . ד . גורדון את המשבר בו שרויה האנושות כיום היתה , כאמור , קשה ביותר . הקידמה המדעית והטכנית לא היתה מלווה התקדמות מוסרית מקבילה , לא של האנושות בכלל וגם לא של היחיד . נהפוך הוא . גורדון הצביע בדאגה הולכת וגוברת על האסון האורב לאנושות אם תימשך התפתחות כל התהליכים השליליים שהוא הצביע עליהם . ניכורו של האדם לטבע ולחיים מתבטא גם , וזה חמור ביותר בעיני גורדון , בניכור שבין אדם לאדם בשעה שחיי היום יום שלו מתרוקנים מכל הערכים המעניקים משמעות חיובית לחיים : אהבה , אחריות הדדית , ידידות אמת ובכלל יחסים ישרים וספונטאניים , לא של תועלתיות , בין גבר לאשה , בין הורים לילדיהם , בין אדם לחברו ; יחסים של נתינה אמיתית ומימוש עצמי של כל אחד , לא כביטוי של אנוכיות גסה אלא מתוך סולידריות אמיתית ללא הקרבה עצמית וללא אלטרואיזם מזוייף . אך , במציאות הולכים וגוברים דווקא התהליכים ההפוכים המחזקים את ניכור האדם לטבע , לזולתו וגם לעצמו , בהיותו חלק של תרבות עירונית מיכנית "בצלם ההכרה . " אך , לאחר קביעת דיאגנוזה קודרת זאת , חוזר גורדון ושואל אם , למרות הכל , י...
אל הספר