ד . אדם , עולם ואלוהים לאור כל האמור , ניתן לנו כעת לחזור ולדון בשאלה שהצגנו בפרק הקודם באשר לעמדתו של הרב קוק בנוגע לשתי התפיסות המונותאיסטיות לגבי היחס שבין היסוד האלוהי לבין העולם והאדם , ולבדוק אם אמנם יש חידוש בעמדתו זו של הראי"ה לעומת ההגות היהודית . אין ספק שתשובתו מהווה דרך מקורית לטפל בבעיה . הוא קיבל תכנים מסוימים של המונותאיזם הרגיל והמונותאיזם הנוטה לפנתאיזם בנוסח חב"ד . אך אין להבין את תפיסתו כסינתיזה בין גישות אלו בלבד מאחר ששתיהן מבטאות , לדעתו , כאמור , עמדה "אקוסטית , " בבחינת אפסיות הנבראים ; בהשקפה הרגילה , אפסיות יחסית , ובתורתו של ר' ש . זלמן מלאדי אפסיות מוחלטת . לעומת שתיהן , דוגלת הגותו של הרב קוק , בחיוב הנברא : העולם , החיים , חיי האדם ותולדותיו . לדעת הרב קוק , קיימת צמיחה מקבילה של היש העולמי ושל ההוויה האלוהית התלויים למעשה אחד בשני , ומימוש שלמותו המוחלטת של היסוד האלוהי תלוי במימוש השאיפה לשלמות והתעלותו של העולם . כלומר , העולם והיש כולו , נמצאים באלוהות ומגלים אותה , אך יש להם ערך עצמי והם אינם מתבטלים ואינם שואפים להתבטל בחזרתם הנכספת למקורם בקודש . חז...
אל הספר