ו . ה"אני" בתורתו של א . ד . גוודון נקודת המוצא של ההתבוננות הפילוסופית אצל א . ד . גורדון לא נמצאת בעולם אלא באדם השואל אודות עצמו ואודות מקומו בקוסמוס . שאלה זו נתפסת כשאלת ה"אני" המבקש בגוף ראשון תשובה לחידת עצמיותו ומעמדו במציאות . "מי אני , ואיפה אני בעולם " ? מי אני , "אני ולא אחר , " ? מי אני , ה"חי והמכיר את העולם " ? לדעת גורדון , שאלת האני היא השאלה הגדולה והנצחית , שאלה שמחשבת האדם עוסקת בה "מראשית דרכה בחיים עד אחריתה . " ואם ברצוננו להגיע ל"חשבון עולם וחיים" כולל עלינו לטפל קודם כל בשאלה זו . א . ד . גורדון מתחיל עיונו בסוגיה זו במסקנה השלילית שאליה הגיע קאנט משהצליח ב"אחד ההישגים המפליאים ביותר" שלו , כלשונו של פראנץ רוזנצווייג , לעשות "את המובן שבמובן , את האני , לדבר שכל עיקרו בעיה , לתמוה שבתמוה , " בשעה שהורה כי "את האני המכיר ניתן להכיר רק ביחס להכרה , היינו על פי פירותיו , ולא 'כשהוא לעצמו . ' ובאשר לאני הרוצה - עליו הוא יודע שעצם המוסריות של המעשים , זכות וחובה שבהם , אף מעשינו שלנו במשמע , נסתרת מעינינו לעולם . " ובניסוחו של גורדון : האדם , בעל ההכרה , אינו מכיר א...
אל הספר