בפתח הספר הספרות העברית הארצישראלית החדשה מן המחצית הראשונה של המאה העשרים לא התברכה ביצירה עיונית ברמה הפילוסופית . מיטב הישגיה , גם אלה שבתחום ההגות , שהתמודדה עם בעיות האמונה ומשמעות החיים של הדור , היו בשירה ובסיפורת . ההגות שהתמודדה עם "סדר היום" הלאומי התבטאה בפובליציסטיקה אידאולוגית , במסה הגותית פיוטית ובביקורת הספרותית . לאחר זמן , כאשר נוסד בירושלים המכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית , התחילה גם יצירה מחקרית פילולוגית היסטורית ענפה בתולדות עם ישראל ובכל רובדי ספרותו , לרבות ספרות העיון לסוגיה , אולם היצירה העיונית המתמודדת ברמה של הגות שיטתית אקטואלית עם אתגרי המודרנה , איחרה מאוד לבוא . שמא מפני שהעילית החלוצית שהנהיגה את היישוב , התמסרה לחיי המעשה ולבניין הארץ , ולא החשיבה "תורה לשמה" בתחום ההגות . אולם דווקא מלב לבה של אותה עילית מנהיגה , שהתמודדה עם בעיות ההגשמה של חזון גאולת עם ישראל בארצו , יצאו שני היוצאים מן הכלל הגדולים שתרמו תרומה ייחודית מכוננת , המשפיעה עד היום במסר רוחני העובר מדור לדור : אהרון דויד גורדון והרב אברהם יצחק הכהן קוק . שניהם התחנכו על מורשת יה...
אל הספר