תל אניכ אהובתי התערוכה "תל אביב אהובתי" ( גלריה משרד בתל אביב , עואר פברואר , ( 2009 פורשת דו שיח מורכב , המתנהל במרחב הציבורי בין העיר לבין דייריה הקבועים והמזדמנים . "חודה של העיר נעוץ במופעיה האורבניים המרובדים שכמו זורמים בה ללא הפסקה . מופעים אלו נשזרים במגוון רחב של מוטיבים השאובים מעולמם הפנימי של האמנים . אלו גם אלו הפכו לחומר הגלם של העיר יצירה עצמה . כמו כל כרך אורבני , גם תל אביב הפכה לעיר הנוכחת בזמן הווה . ההווה הוא זמן ההשתנות הדינמי , המתפשט לאורכה של העיר ולרוחבה בפקעת רוחשת של מדרכות ושל כבישים . אולם תהליך היצירה הדינמי הוא לעולם גם תהליך של הרס . זהו ה " הרס היצירתי , " המתוכנן , הנשען על הנרטיב האדריכל' הממסדי , המבקש , לכאורה , להשליט בו סדרי או , כפי שניסח זאת רוברט פארק : "העיר היא יותר מאוסף של פרטים , מתקנים ציבוריים , מוסדות ציבור או סדרי מנהל ... העיר היא בראש ובראשונה מצב נפשי . " כיצד מתאימה אישיותו של היחיד את עצמה לכוחות החיצוניים הפועלים בעיר הגדולה ? כיצד שורדת הנפש את הדיכוטומיה אדם / מבנה , שאותה 0 " ד האדם במו ידיו ?
אל הספר