מבוגרים והשכלה גבוהה מבוגרים רבים שואפים להמשיך בהשכלה פורמלית . אלה הם לעתים קרובות בוגרי תיכון שלא למדו במכללה , או לא סיימו לימודיהם בה . הבעיה אינה בהכרח בהשכלה לא מספקת , אלא בכך שלא זכו בהשכלה מלאה לפי אמות המידה הנוכחיות שלהם . הם היו רוצים לקבל הזדמנות שנייה להשכלה גבוהה , אך אחריות משפחתית וכלכלית מונעת מהם לעתים קרובות להירשם לתכנית רגילה במכללה . האם ממשלות דמוקרטיות צריכות לתמוך בתכניות מיוחדות לאזרחים כאלה ? שאלה זאת אינה מציבה בעיה מיוחדת לתאוריה של חינוך דמוקרטי . האם יש סיבה לכך שמבוגרים לא יקבלו הזדמנות שנייה להרחיב את השכלתם הפורמלית ? הדעה האומרת כי מתן הזדמנות שנייה למבוגרים יקטין את הנעתם של צעירים לנצל במלואה את ההזדמנות הראשונה שלהם אינה מתקבלת על הדעת , וכן חסרת יסוד אמפירי . יש לאפשר לממשלים דמוקרטיים להחליט האם לתמוך בתכניות לחינוך מבוגרים , בדיוק כפי שיש לאפשר להם להחליט האם לתמוך במכללות ובאוניברסיטאות . המכשול הראשון בדרך לתמיכה נאותה יותר בהשכלה למבוגרים - פרט לרצון הדמוקרטי להקציב כספים רבים יותר לחינוך - הוא מעשי : כיצד יכול הממשל לתמוך בתכנית השכלה למבו...
אל הספר