מדען זוטא לפני שנים רבות היכרתי ילד קטן , אורי שמו , שהשתמש בגיל מוקדם באמצעים מיוחדים כדי להתגבר על פחדיו . הוא לא גילה עניין במישחקים מדומים ולא התענג על צייד נמרים או אילופם . לא זו היתה דרכו . איני זוכרת אפילו , אם פחד מפני חיות טרף דווקא . פחדיו היו כלליים יותר . הוא פחד מפני הזר , מפני הלא ידוע — פחדים שכיחים למדי בכל שלבי התפתחות הילד — וגישתו היתה , בעיקר , חקרנית . משגילה כיצד מנגנון מסויים פועל , משקבע את הסיבות למאורע מסויים . חזרה אליו תחושת הבטחון ופחדו גז ונמוג . בגיל שנתיים לא הראה כל עניין במישחקיפ רגילים . הצעצוע האהוב עליו היה טברג כים , שנשא אתו תמיד . הוא השתמש בזריזות כזו במכשיר . עד שהצליח להפוך את בית הוריו למלכות בטרם ידע לדבר . דלתות הארונות שהוסרו מציריהן נפלו בנגיעה קלה או נשארו תלויות על אחד הצירים הגבוהים , שאורי לא הצליח להגיע אליו ולשלוף את ברגיו . הכסאות והשולחנות צלעו או החליקו , שעה שהגלגל הקטן , שהוסר מרגליהם , החליד בארגז החול . בדומה לילדים רבים אחרים בגיל שנתיים בערך , פחד אורי מפני השואב אבק ורעשו . יש ילדים המתגברים על פחד זה , בלומדם להפסיק את ...
אל הספר