המכנה המשותף האנושי עולה על השוני האנושי אחת המסקנות הברורות ממחקרי היא קיומם של דסוםי התנהגות וחשיבה דומים בקרב קבוצות שונות זו מזו בהשתייכותן הלאומית , האתנית , הכלכלית , ההשכלתית . בניגוד לתפיסות רווחות באנתרופולוגיה , המדברות על המשמעות הרבה המיוחסת לקשר אדם חיה כחברות הקרובות לטבע , מראה מחקרי כי גם חברה כשלנו , הרחוקה מהטבע , מייחסת חשיבות מכרעת לגבול שבין אדם לחיה . גם אצלנו יש כנכות משום איום , בשל פריצת הגבול הזה . אנו מעדיפים לדחות את ילדינו הסותרים את הגדרת ה'ארם' המקובלת ולא לשנותה . בדומה לחברה הפרימיטיבית , גם בחברתנו ילד פגוע המתקשר עם דימוי חיה או מפלצת , נדון לפגיעה חמורה מצד הוריו , המכנים אותו בכינויים לא אנושיים , כגון 'קרנף , ' 'מפלצת , ' 'נחש / גם חברה מודרנית שאינה קרובה לטבע עושה אפוא שימוש בדימויי חיות בהתייחסותה לחריג . שאלה זו נוגעת , לדעתי , לשאלה היסודית שהסוציולוגיה עוסקת בה ושאליה רצינו להתייחס במסגרת הספר הנוכחי : "מה פירוש להיות 'ארם , ' ומה פירוש להיות 'אדם במצב מסוים "' ( ברגר , . ( 132 : 1970 מצאתי שגם האדם המודרני , ברומה לאיש החברה הפרימיטיבית , מו...
אל הספר