מקרה - 22 "אני מכירה את הילד שלי בלי הצואה שלו" כמקרה זה נדון בהתעוררות תחושה של פריצת גבולות הגוף לאחר שההורים נאלצו לראות את ההפרשות של ילדיהם הבוגרים , או עקב יצירת פתחים בלתי שגרתיים להפרשה . עדי , בדומה למרגלית ( מקרה , ( 21 היא אם לילד בן עשר שנפגע בתאונת דרכים . אך שלא כמרגלית , היא ילידת הארץ , ממוצא מצרי , בעלת השכלה של עשר שנות לימור ועובדת בתופרת . כשבוע אחרי אשפוזו של הילד בבית החולים 'מרכז' מחליטים הרופאים להתקין קולוסטומי 3 ליציאת צואה בשל סיבור שנוצר בעקבות התאונה . עדי מביעה דחייה קשה מראיית הצואה הממוקמת "בתוך הבטן , " כלשונה , ומסבירה בבכי : " זה נורא שהצואה יוצאת ככה מתוך הבטן . זה מפחיד אותי . אני תמיד מפחדת שהשקית תה י יה קטנה מדי או שלא חיברו אותה כמו שצריך והקקי ייצא והכול יתלכלך . כבר שנים שלא ראיתי את הצואה של הבן שלי . אולי רק לרגע בבית השימוש . אבל , עכשיו מבקשים ממני להסתכל על היציאות שלו ולדווח לרופא על 'התרחשות חריגה . ' זה מה שהם אומרים . אבל הצואה הזאת לא מעניינת אותי . אני מכירה את הילד שלי בלי הצואה שלו . הוא תינוק או ילד גדול ? אני מבולבלת . אני חושבת...
אל הספר