תצפית שנייה

תצפית שנייד ? התצפית נערכת שבוע לאחר התצפית הקודמת ומתארת את מותה של פלורה . 07 . 00 בבוקר . פלורה שוכבת במיטתה . האם עומדת לידה ולצרה אחיה הבכור ואחותה ששהו לידה כל הלילה . עד כה הקפידה המשפחה לא לבכות בנוכחותה של פלורה , אך היום , ביום המוות , הם בוכים ומספידים אותה , בנוכחותה . הם נפרדים ממנה ומבקשים שתתבונן בהם בשעותיה האחרונות . האם מנשקת את בתה , אוחזת בידה ומקרבת אותה לחזה . היא מלטפת את ראשה ואומרת : "נשמה שלי ... חבל שלא נסעתי אתך לקצה העולם . אולי שם היו מוצאים לד תרופה . " האח ( בשקט : ( מה את רוצה ? עשית את הכול בשביל פלורה . בארץ יש את התרופות כמו בכל העולם . אם לא מצאו פה , גם לא היו מוצאים שם . האמ : אני לא יודעת ... אני לא משוכנעת . הייתי צריכה לקחת אותה . איזה פרח הייתה ... איזה ילדה יפה ... כולם אהבו אותה ... אולי היינו צריכים לעשות מה שהרב אמר שנעשה ... אולי היינו צריכים לפנות לצמחונים ... כל אותה עת שוכבת פלורה במיטתה , מתקשה בנשימה . פניה חבושות בחיתול והיא מחוברת לעירוי . עיניה סגורות למחצה . אין היא משמיעה קול . האם עומדת לידה ואינה מרפה ממנה . מדי פעם היא רוקעת ...  אל הספר
ספרית פועלים