' לא אדפ' ופטיגמה כיצד הופר ילד לחריג בעיני הוריו ? נראה שהתשובה לכר טמונה בחשיבות התיוג כאחד ממנגנוני הפרשנות , בתהליר ההפיכה לחריג . האופן שמפרשים בו את הילד קובע את זהותו ואת סוג הקומוניקציה שיופנה אליו . ניתוח החומר שהוצג כאן הובא במונחים המקובלים על חוקרי החריגה : תיוג , קריאת שמות ( כינויים , ( סטיגמטיזציה . מחקרי הסטיגמה מדגישים את חשיבות התיוג בתהליר ההפיכה לחריג , כאשר רק מי שתויג 'חריג' עתיד להיות מנודה . גם בממצאינו בולטת החשיבות המיוחסת לפרשנות שניתנת לשינוי או לתדמיתו של השינוי , ולא לשוני עצמו . הפרשנות , דהיינו : התדמית המתלווה לשוני , הבאה לידי ביטוי בכינוי שמכנים את הילד היא הקובעת אם חריגותו תיחשב לגיטימית , או שיש להטיל עליה סטיגמה " ) השם עושה את האדם , " אומרת אחת האימהות . ( בהקשר זה ניזכר , באסנת , אם לילד המונגולואידי , הנאבקת נגד תיוג בנה כמפגר : "אני מפחדת שיצמידו לו כינוי של מפגר , " היא אומרת וכועסת על האחיות "שפרסמו" כי בנה מפגר "והצמידו לו כינוי של מפגר ... ועכשיו כולם מסתכלים . " ... מאידר גיסא , תיוג הילד המונגולואידי כ'סיני קטן' מורה על סירוב לקבל את הת...
אל הספר