דה־הומניזציה, אלימות והפיכה ל "אדם"

דה הומניזציה , אלימות והפיכה ל'אדמ' השאלות הכלליות שהוצגו בראשית הפרק תיבדקנה כאן ביחסים בין הורים לילדיהם החריגים . אין מחקר אנתרופולוגי מקיף על יחסם של הורים לילר י חריג , בחברות השונות . אך ניתן להסיק בעקיפין על נושא זה מתוך סקירת השקפות העולם התרבותיות הנוגעות לסוגיות קשורות , ודליית הדוגמאות המעטות המפוזרות בספרות האנתרופולוגית ומוזכרות לרוב בהקשר לנושאים שונים משלנו . המדובר במושגים כמו 'אדם' 'לא אדם ' והקשר שלהם לאלימות ולכמיהתו של היחיד למשמעות וסדר . הספרות האנתרופולוגית דנה בתהליך ההפיכה ל'אדם' ובזוג המושגים ' אדמ' - 'לא אדמ' כחלק מהדיון בהבחנה בין זוגות מושגים אחרים כמו בריא - חולה , חי - מת , גוף - נמש . לפי פולונין ( 1977 ) הרפואה המודרנית המסתמכת על בדיקות של חלקי גוף רבים וספציפיים והנעזרת במכשור מתוחכם , מתייחסת למושג בריאות כלרצף ולא כלדיכוטומיה . על פי תפיסה זו , אין שוני בסיסי בין בריא לחולה , ואם נעשית הבחנה כזו , היא שרירותית ואינה משקפת מצב ממשי . בניגוד לכך , הרפואה בחברה הפרימיטיבית מסתמכת על הסתכלות בפציינט כולו ובסמפטומים הגלויים שלו ונוטה להבחין באופן חר משמע...  אל הספר
ספרית פועלים