פרק מב על כוח כנסייתי כדי להבין מהו כוח כנסייתי , ובמי הוא נתון , עלינו להבחין את הזמן שלפני עליית מושיענו לשמים לשני חלקים : האחד , לפני התנצרותם של מלכים ושל אנשים שכ ו ח מדינתי ריבוני הואצל עליהם ; השני - לאחר התנצרותם . שהרי רק זמן רב לאחר העלייה לשמים אימץ איזה מלך או ריבון מדינתי את הדת הנוצרית והתיר ללמדה בציבור . ובאשר לזמן שבינתיים , גלוי הוא שהכוח הכנסייתי היה בשליחים , ואחריהם באלו שהועמדו להטיף את הבשורה ולהמיר אנשים לנצרות , ולהנחות את המנוצרים בדרך הישועה ; ואחרי אלה שוב נמסר הכוח לאחרים שהועמדו על ידי אלה , והדבר הזה נעשה בדרך של סמיכת ידיים על אלה שהועמדו ; וזה הורה על מתן רוח הקודש , או רוח האלוהים , לאלה שהועמדו כמשרתי האלוהים , כדי לקדם את מלכותו . סמיכת ידיים זו לא הייתה אפוא אלא חותם להסמכתם להטיף 1 את דבר בואו של ] כריסטוס וללמד את הדוקטרינה שלו ; ומתן רוח הקודש באותו טקס של סמיכת ידיים היה חיקוי למעשה שעשה משה . שכן משה השתמש באותו הטקס לגבי יהושע משרתו , כמו שאנו קוראים בדברים לד , פסוק ט : "ויהושע כן נון מלא רוח חכמה , כי סמך משה את ידיו עליו . " מושיענו נתן אפ...
אל הספר