פרק כט על אותם הדברים המחלישים מדינה אר מוליכים להתפרקותה אף ששום דבר שעושים בני תמותה אי אפשר לו שיהיה בן אלמוות , בכל זאת , אילו הייתה לבני אדם יכולת השימוש בתבונה שלה הם מתיימרים , אפשר היה לכל הפחות להבטיח את מדינותיהם שלא תאבדנה מפאת מחלות פנימיות . שהרי מטבע כינונן מתוכננות הן להאריך ימים כמו המין האנושי או חוקי הטבע , או כמו הצדק עצמו , שהוא הנותן להן חיים . על כן בשעה שהן מגיעות לידי פירוק לא בשל אלימות מבחוץ אלא בשל אי סדר פנימי , האשם תלוי באנשים לא באשר הם החומר של המדינות , אלא באשר הם העושים אותן ומסדירים אותן . שהרי כשם שסופם של אנשים שנלאים הם מלהיאבק זה בזה בערבוביה ולשסף זה את זה , ובכל לבם הם חושקים להתאים את עצמם לבניין אחד איתן ובר קיימא , כך גם מחסרון האומנות לעשות חוקים נכונים אשר לפיהם יסדירו את פעולותיהם , ומחוסר ענווה ואורך רוח לסבול את סילוק זיזי גדלותם העכשווית הגסים והמכבידים , אין לאל ידם , בלי עזרתו של אדריכל בעל יכולת גבוהה , אלא להתאגד לכדי מבנה סדוק , אשר בקושי יאריך יותר מימיהם , ואין ספק שייפול על ראשי צאצאיהם . בין החולשות שיש למדינה אחשב אפוא במקום ...
אל הספר