פרק א על החוש

פרק א על החוש אשר למחשבות אדם , אתבונן בהן תחילה כיחידות , ואחרי כן במהלכן או בתלותן ההדדית . כיחידה , כל אחת מהן היא ייצוג או מופע של איזו איכות , או של מקרה אחר של אחד הגופים שמחוצה לנו , שנהוג לקרוא לו 'מושא . ' אותו מושא פועל על העיניים , האוזניים ושאר חלקים שבגופו של האדם ; ועל ידי פעולות שונות הוא יוצר מופעים שונים . כל אלה מקורם במה שקרוי בפינו חוש ( שהרי אין לר השגה בנפשו של אדם שלא נולדה תחילה , אם בשלמותה ואם חלקים חלקים , באחד מאברי החישה . ( כל השאר נובעות מאותו מקור . לעיסוקנו כאן אין הכרח גדול לדעת את סיבתה הטבעית של החישה , ובמקום אחר כתבתי על כר בהרחבה . בכל זאת , כדי שלא להחסיר מאומה מהמתודה המוצעת בזה , אמסור כאן בקצרה את עיקרי הדברים . . 1 הובס משתמש במילה sense גם כשם , גם כפועל , גם ככינוי לתכונה הכללית של היות האדם בר חישה וגם לתולדת החישה . התרגום במהלך הפרק נעשה בהתאם להקשר . . 2 הספר היחיד שפרסם הובס בעניינים אלו עד לחיבורו של לויתן הוא . ( 1644 ) Tractaus opticus אך ייתכן שהוא ציפה ליציאתו לאור של אחד מחלקי יצירתו המקיפה of Philosophy The Elements סיבת החישה ה...  אל הספר