רקע היססורי חברתי הכרך , העיר והכפר עד לאחר תקופת התלמוד היתה החברה היהודית מורכבת ברובה מעובדי אדמה . לצדה היו אליטה בעלת נכסים והשפעה על השלטון ושכבת עניים שנתמכו על ידי יחידים או על ידי הקהילה בהתגבשותה . באותה עת רווחו שלוש צורות התיישבות : כרך , עיר וכפר . הכרך - פוליס גדולה , העיר - יישוב כפרי ( חקלאי ) שבו חיות מאות משפחות , והכפר - יישוב קטן שבו משפחות בודדות . בתקופה הנדונה היו בארץ ישראל מעט מאוד כרכים יהודיים : טבריה , ציפורי ולוד . 2 תחילה נרתעו יהודים מלדור בטבריה בשל בניינה על גבי קברים . 3 רק לאחר טיהור העיר בידי רשב"י הוכשרה טבריה לקלוט את היהודים שנדדו מיהודה וחיפשו עיר גדולה ומרכזית . עם הזמן הפכה לחשובה שבכרכי היהודים בארץ , קיבלה מעמד של "קולוניה" ומוסדות 4 ההנהגה המרכזיים ( הסנהדרין ) עברו אליה . עשירי העם העדיפו לגור בציפורי , וזו שמרה על רציפות יישובית עור מלפני ימי הבית . על פי עדויות יוסף בן מתתיהו , שיתפו אנשי ציפורי פעולה עם הרומאים עוד 5 בימי המרד הגדול . לוד היתה מרכז יהודי גדול וחשוב בדור יבנה , וייתכן שבסוף תקופת יבנה עברה אליה הסנהדרין לתקופה מסוימת , 6 ...
אל הספר