פרק ב מאכלת בלבם א מבין כלל הנושאים המקראיים מיתוס העקדה תופס מקום מרכזי ביותר בעיצוב התודעה היהודית לדורותיה , והדבר ניכר היטב בספרות 1 העברית הבתר מקראית לאורך כל תקופותיה . לאחר הופעתו הראשונה בספר בראשית כב , חוזר המיתוס הזה ומתגלגל בצורות שונות במדרש הקדום של חז"ל , בפיוט ובתפילה , בשירת ימי הביניים , בספרות הדרשות ובספרות העברית החדשה , ואפילו בשיחות על 2 ענייני דיומא . ברבים מגלגוליו הספרותיים זוכה מיתוס העקדה עצמו להארה חדשה הצומחת מזמנה , כלומר ל"מדרש" חדש , ובכל גלגוליו הוא שופך מאורו על המצב המאוחר המניע לכתיבת היצירה , בין שמצב זה מתואר ביצירה בין שהוא נרמז או מובלע בלבד . - ראה במדור » " צחק " באנתולוגיה , עמ ' . 115-92 . 1 על התגלות מוטיב העקדה במסורת הספרותית הבתר מקראית , ובמיוחד בספרות הפיוטים והסליחות של ימי הביניים , ועל קישורו עם העקדות שהתבצעו בפועל בהיסטוריה - ראה : שפיגל , תש"י . . 2 ראה : "עקדת יצחק ובן זמננו" ( שיחה ולימוד שהתקיימו בגבעת חביבה בעקבות מלחמת ששת הימים , ( שדמות ל"ה , במה לתנועה הקיבוצית , סתיו תש"ל , עמ' . 29-18
אל הספר