פרק ג א > ד יחודש העולם ? איך יחדש העולם , ובתהום בו צללו ילד ואם שכולה ? ( בצאת נח , יעקב פיכמן ) הסיפור המיתולוגי על המבול ונח הוא אחד מסיפורי בראשית המרשימים ביותר הן בתור סיפור לעצמו והן בתור סיפור הנושא בחובו פוטנציאל אדיר לאנלוגיות עם אירועים במאה העשרים . חשיבותו נובעת מתוכנו המוסרי הרב משמעי . בתור סיפור על המבול ששם קץ לעולם בגלל ה"שחיתות" וה"חמס" שמלאו את הארץ ( בר' ו - ( 13-11 הוא בחזקת מיתוס של חורבן ושל עונש רב עצמה . בתור סיפור על הצלה שבאה לעולם בזכות צדיקותו של נח - הוא בחזקת מיתוס של הצלה ושל שכר , המסמל את פתיחתה של ראשית חדשה . ראשית זו שונה מקודמתה בכך שהיא לא נוצרה יש מאין או יש מתוהו ובוהו אלא בכך שהיא נוצרה לאחר חורבן העולם שהיה , והיא בבחינת גאולה שלאחר חורבן . מהות מורכבת זו של מיתוס המבול עוררה כמובן היענויות שיריות מגוונות . בין המשוררים נמצא כאלה שנתפסים למומנט החורבן , כאלה שנתפסים למומנט ההצלה וכאלה המקשרים את שני המומנטים זה בזה . יש משוררים הצמודים אל מיתוס המבול מתוך הנחה שהוא מדבר בעד עצמו , בסמליו שלו , כשרק רמזים דקים שהם שותלים לתוכו
אל הספר