פרק ב ודמו זועק הארה ביקורתית , קונטרוברסלית , של המסופר במקרא מתגלה במיוחד בשירים המתייחסים אל החוטאים הראשונים שבמקרא . בהארה זאת מתבטאת לא פעם אמפתיה לדמות החוטאת ואף הצדקה שלה . לעתים אשמת החוטא אפילו מסולקת או מיטשטשת ומוטלת על מישהו אחר , כגון על הנחש או על אלוהים , וכל זאת כתוצאה מגישה פסיכולוגית ומוסרית שונה מזו שמתגלה בסיפורי המקרא הראשונים . בשיר מורשת הנחש של דוד אבירן , ( 1985 ) למשל , תיאור בני אדם כ"פתנים בני פתנים בני צפעונים , נחש העמוני המזדקף על זנבו , " משקף כמובן הערכה שלילית של בני האדם , אך תיאור זה גם מוסבר על ידי הדובר כנובע מכך ש"לא ארם גרש מגן עדן אלא נחש . " כלומר , על אף שהדובר חושף בכל מקום נחשיות אנושית המסבכת את "מצבנו האנושי" - והשיר שקוע במובהק בתיאור המצב האנושי הפרמננטי , הרחוק מהסיפור המקראי , כשהנושא הנידון בו הוא "מורשת הנחש , " וכשהנחש עצמו אינו אלא סמל להתנהגות אנושית נחשית - בכל זאת הוא מטיל את האשמה לא על האדם אלא על הנחש שבתוכו , על היסוד הנחשי ההופך את האדם ל"לוחך עפר" ולבעל "יומרות נחשיות , " יאה במדור "מעשי בראשית " באנתולוגיה , עמ' . 63-...
אל הספר