מבוא

מבוא כי פסוקי המקרא בתוכנו כמו פרשים ההופכים סוסיהם אחור ועטים , על פי צו , איש נשקו עמו , אל תכלית חדשה , התעופף וחזור , נ[— לאשר ישלחם המחבר בקומו שם ילכו . כי חצים הם ביד גבור . ( מחברות עמנואל , נתן אלתרמן ) א בהרצאה שנשא "הכוהן הגדול" של השירה והביקורת המודרנית ת . ס . אליוט , ( 1965-1888 ) שבה דיבר על "התפקיד החברתי של השירה , " חזר והטעים את הרעיון כי אחד מתפקידיה החברתיים החשובים ביותר של הספרות , ובעיקר של השירה , הוא לשמור על הקשר עם ספרות העבר . "אם אין אנו שומרים על המשכיות" - אמר - "תיעשה 1 ספרות העבר שלנו רחוקה מאתנו יותר ויותר . " את הרעיון כי חיבורם של בני האדם אל עברם התרבותי נעשה בצורה הטובה ביותר דווקא דרך השירה , ושעל כן חשוב לחברה שיימצאו בה אנשים הקוראים שירה , הוא מנמק באותה הרצאה בטענה ש"אין עוד אמנות השומרת . 1 ההרצאה הושמעה באנגליה ב , 1943 הורחבה בפריז ב 1945 ופורסמה ב 1957 בכתה"ע The Adeiphi ראה . ת . ס . אליוט , , 1957 עברית . על השירה , תשל"ו , עמ' . 34  אל הספר