פרק 5 הגנת חצי האי סיני : שתי תורות " צבא ההגנה לישראל" היה , למעשה , "צבא ההתקפה לישראל" מאז תום מלחמת השחרור ועד עצם היום הזה . ברמה הצבאית אופרטיבית ( להבדיל מהרמה האסטרטגית והמדינית ) כל מלחמות ישראל - למעט מלחמת יום הכיפורים - היו מלחמות התקפה ! הסיבה לכך שכמעט תמיד ישראל היא שתקפה ראשונה אינה בגדר סוד : בהיות צה"ל צבא קטן הבינו קברניטי מערכת הביטחון כי לצבא הסובל תמיד מנחיתות מספרית קיצונית , הדרך היחידה להגיע להישגים צבאיים היא נקיטת יוזמה בכל הקשור לקביעת העיתוי , המקום והמטרה . רק כך מסוגל צבא נחות בכמותו להשיג עדיפות צבאית מקומית וזמנית , ועל ידי כך להשיג הכרעה בשדה הקרב . ברור שהפתעה היא מרכיב הכרחי בהשגת העדיפות המקומית והזמנית , ולכן "צבא ההגנה לישראל" היה "צבא ההתקפה וההפתעה . " ב 1956 ( מבצע "קדש , ( " וב 1967 ( מלחמת ששת הימים ) תקפה ישראל בהפתעה . גם עשרוה פעולות התגמול בשנות ה 50 דבקו כולן בעיקרון של ריכוז עדיפות מקומית לזמן מסוים מול יעד שהותקף בהפתעה . ב 1982 ( מבצע "שלום הגליל ( " היתה ישראל התוקפת , אך כאן היא נהנתה מיתרון כמותי מול האויב , כך שלא היה צורך בהפ...
אל הספר