קרובה ליום א של פסח ( 251 ) שורה : 11 בו נ אמר הלל / במקרא יום וליל מלשון "במקרא" משתמע שהברכה על ההלל היתה "לקרא" את ההלל כפי מנהג אשכנז , ולא "לגמר" את ההלל כפי מנהג ספרד . ראה סידור עבודת ישראל , עמ' . 328 יום וליל : בארץ ישראל נהגו לקרוא הלל בליל פסח גם בבית הכנסת ( ירוש' ברכות א , ה . ( שורה : 13 מאד אכזרי רחמים / נהיו- צוננים בלי רחמים אכזרי רחמים : המהדיר מציין שבכת"י יש תיקון : ראמים במקום רחמים . נוסח זה נראה עדיף , כי אין זאת מדרך פייטן לחזור על אותה מלה פעמיים באותו חרוז אלא-אם-כן זאת היא החריזה של המחרוזת כולה . לפי נוסח מתוקן זה יש לתפוס את הביטוי הנדון בסמיכות הפוכה במקום : ראמים אכזרים , ושיעורו של החרוז ! ראמים אכזרים מאד נהיו צוענים בלי רחמים . ופירושו ? . המצרים נעשו כמו ראמים קשים מאד בלי רחמים . במקום אחר יניי מכנה את המצרים "פריצי חיות" ( קדושת שיר השירים , שורה , ( 55 ושם פירשתי שהכוונה לשועלים ( ס"א , עמ' , ( 433 ואילו כאן יניי מכנה אותם לצורך החרוז "אכזרי ראמים . " תיקונו של שאול חנא קוק : אכזרי לרחמים , וזה כינוי לישראל ( מחקרים ועיונים , ספר שני , עמ' ( 225 אי...
אל הספר