משנתו של אהרן דוד גורדון

משנתו של אהרן דוד גורדון אליעזר שנייד משנתו של אהרן דוד גורדון קשה לאפיון . קשה לאין ערוך לאפיינה כאידיאולוגיה , שכן אין היא אידיאולוגיה במובן הרגיל של מלה זו . נדמה , שבתוך מסגרתה של הציונות החלוצית הוא , rrrn שאפשר לייחס לו השקפת עולם שלמה בעלת יסוד פילוסופי מובהק . בתוך מסגרתה של התנועה הציונית בכללותה עומד הוא , כמדומה , עם עוד הוגה דעות אחד והוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק . אהרן דוד גורדון איננו , כאמור , אידיאולוג ואף לא פילוסוף . יש במשנתו גרעין פילוסופי . הוא ביסס את השקפתו על הנחה מסוימת בתחום תורת ההכרה . זוהי הנחה שהוא חוזר אליה כפעם בפעם , ומיישם אותה כדרכים רבות ושונות , ולכן אפשר לערוך את דבריו במבנה שיטתי עקבי , אבל עם זאת , הוא עצמו לא פיתח את משנתו בשיטתיות כאידיאולוג וכפילוסוף , ולמע שה כתב חיבור שיטתי אחד בלבד — "האדם והטבע . " שאר חיבוריו , מהם בעלי אופי עקרוני רב חשיבות , נכתבו מתוך התייחסות בלתי אמצעית למאורעות שונים ולמפעלים שונים בארץ ישראל . כתיבת המאמרים היתה לגביו ממד של חיים בארץ . הוא שיתף את עצמו בחיים הציבוריים ע"י כתיבה , ורצה לכוון את עצמו לכל פעולה ולכל ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי