גדעון שמעוני בחינה מחדש של "שלילת הגלות " כרעיון וכמעשה לציונות פנים רבות , אבל מעל הכול היא גילוי של הלאומיות . ככל תנועה לאומית גם לציונות יש אויב או אויבים ; ואולם , שלא כמו רוב התנועות הלאומיות - האויב של התנועה הציונית איננו גשמי . זהו אויב מופשט , מטפורי - הגלות . הגלות היא האויב , ולא האנטישמיות ! הרי דווקא הלא ציונים , אלה שחייבו את הקיום בתפוצות , ראו באנטישמיות את האויב בה '' א הידיעה , וטענו שיש להילחם בה - ולא להימלט ממנה , כדרכם של הציונים ' . הציונים ראו במצב של גלות את האויב " ) האנטישמיות של דברים" ולא של "אנשים , " לפי ניסוחו של ז ' בוטינסקי למשל . ( במובן מטפורי זה המרד בגלות היה מעין מקבילה למרד בשלטון זר שאיפיין תנועות אתנו לאומיות אחרות בהיסטוריה . בד בבד עם התובנה הזאת , דומני שההיסטוריון אינו יכול שלא לחוש באי נוחות כאשר הוא שומע קביעות קטיגוריות המשייכות עמדות ומעשים ל"ציונות " כאילו היא ישות אנתרופומורפית שעשתה , או חשבה , כך או כך . לאמיתו של דבר , שלילת הגלות מעולם לא הייתה עיקרון מוסמך של ההסתדרות הציונית . רווחו בציונות גרסאות רבות ושונות באשר לאופי האויב ה...
אל הספר