רוני שטאובר הויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה לאורך שנות ה 50 התנהל ויכוח עקרוני בין אישים מרכזיים בציונות הדתית ' ) המזרחי , ' ' הפועל המזרחי ' ואחר כך 'המפד"ל ( ' לבין אישי ציבור מקרב השמאל הציוני ( מפ " ם ו ' אחדות העבודה' - 'הקיבוץ הארצי' ו'הקיבוץ המאוחד (' בשאלת קביעת מועד יום הזיכרון לשואה . ויכוח זה שיקף חילוקי דעות מהותיים לגבי הנצחת השואה , ובעיקר לגבי מקומו הייחודי של המרד המזוין בזיכרון הקיבוצי הישראלי . מטרתו של מאמר זה היא לבחון את הגישות המנוגדות אשר רווחו בשתי התנועות בשאלת אופיו של יום הזיכרון לשואה , על רקע המאבק האידיאולוגי על עיצוב דמותה של החברה הישראלית , שהתנהל בעשור הראשון לקיומה של המדינה . א . ההחלטה ב 1951 על קביעת מועד 'יום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות' עמדותיהם השונות של הציונות הדתית מזה ושל השמאל הציוני מזה לגבי מטרותיו ואופיו של יום הזיכרון באו לידי ביטוי כבר בדיונים הראשוניים שהתקיימו בכנסת בראשית 1951 בשאלת מיסוד זיכרון אירועי השואה . דיונים אלה התנהלו במסגרת ועדת משנה מיוחדת , שכללה כמה מחברי ועדת הכנסת ...
אל הספר