אניטה שפירא בין יישוב למדינה: המרכיבים שלא עברו

אניטה שפירא בין יישוב למדינה : המרכיבים שלא עברו בהיסטוריוגרפיה של תולדות הציונות והיישוב רווחת הנחה סמויה , ולפיה היישוב היהודי שנתגבש בין שתי מלחמות עולם פיתח דפוסי ארגון ושלטון ואף יותר מזה : טיפח דפוסים של קונסנזוס לאומי , שאיפשרו בבוא היום את המעבר נטול הכאבים יחסית מן החברה היישובית אל המדינה . ההמשכיות שבין דפוסים שלטוניים יישוביים ודפוסים מדינתיים ברורה לעיני כל מתבונן : האפשר לפקפק בקשר שבין שיטת המימשל המקובלת היום במדינת ישראל לבין מה שנקרא 'כנסת ישראל , ' במיוחד בכל הנוגע לשיטת הבחירות היחסיות וריבוי המפלגות ? או , למשל , מעמדה המיוחם של הרבנות הראשית , יצירה יישובית מובהקת , שלא היתה קיימת בעבר בתפוצות ישראל . מערכת המשפט הישראלית העתיקה את הדפוסים המשפטיים הבריטיים , שאותם למדו היהודים להכיר ולהעריץ בתקופת המנדט . הדיפלומטיה הישראלית ירשה את המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית . מערכות החינוך , הבריאות והסעד נבנו על התשתית הארגונית שגובשה בתקופת היישוב . צבא ההגנה לישראל אימץ - ולא במקרה - את שמו של ארגון ה ' הגנה ' ונחשב ליורשה של המסורת הצבאית שטופחה ביישוב . הגושים הפולי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי

מכון טאובר, אוניברסיטת ברנדייס, בוסטון