פרק חמישי מערכת היחסים בין 'נחש / 'חוה' ויאדם' עפ"י המקרא הערתו השלישית של הרמב"ם לפירוש סיפור גן העדן פותחת שוב בהפניית תשומת ליבו של הקורא לטקסט המשמש מפתח להבנת הרובד הנסתר של הסיפור : 'וממה שצריך שתדעהו ותתעורר עליו . ' הפעם מפנה הרמב"ם את תשומת לב קוראו לטקסט המקראי עצמו , ולא לטקסט מדרשי המפרש אותו . הקורא שכבר הבין את רמזי פירושו של הרמב"ם לסיפור גן העדן בשתי ההערות הקודמות , יכול להבין עכשו את הטקסט המקראי לאורן . הוא יודע כבר ש'אדם' ו'חוה' אינם אלא שני העקרונות המרכיבים את העצם 'אדם' — החומר והצורה — ושה'נחש' הוא הכוח המתעורר , שלא פעל ביוזמת עצמו אלא היה 'נרכב , ' דהיינו : 'נשלט / על ידי הסמאל , הוא הכוח המדמה . הוא מוכן עכשו להבין את הנאמר בטקסט המקראי עצמו על מערכת היחסים בין הדמויות המרכזיות הפועלות בסיפור גן העדן . מתודת הפירוש בה נוקט הרמב"ם כאן היא אותה מתודה עצמה בה הוא נוקט בפירוש שני טקסטים מקראיים אחרים : בפירוש סיפור העונש לאדם במו"נ א : ב ובפירוש דמות ה'שטך בסיפור המסגרת של ספר איוב במו"נ ג : כב : הוא מפנה את תשומת לב הקורא לאותן הנקודות בסיפור המקראי אשר בהן טמון...
אל הספר