א . השימוש בשמות רבי "מ שמעות לדעת הרמב"ם , מעוגנת משמעותו של סיפור גן העדן , כמו משמעותו של סיפור בריאת העולם , בשמות העצם שבו נ פירוש נכון שלהם מאפשר לקורא להבין את היתוך' של הסיפור , את המשמעות הנסתרת שלו . כבר במו"נ א : ב רמז הרמב"ם לצורך לפרש מספר שמות עצם בסיפור שלא על דרך הפשט , ולמשמעות שיש לתת להם . הוא רמז שם לפירוש ל ' גן עדן / ל'כל עץ הגן , ' ל'עץ הדעת' ול'מזוך שבאכילתו נענש 'אדם . ' 'גן עדן' ציין שם מקום ואילו כל יתר שמות העצם ציינו אוביקטים של פעולת ה'אכילה' של ' אדם , ' פעולה אשר גם אותה יש להבין עפ"י רמזי הרמב"ם שם , עפ"י אחדות מן המשמעויות המושאלות של השם 'אכל . ' בפירושיו לסיפור גן העדן במו"נ א : ב לא רמז עדיין הרמב"ם לכך שגם שמות העצם הפרטיים 'אדם , ' 'חוה' ו'נחש' דורשים פירוש דומה . בכך איפשר לקורא שלו להבין שסיפור גן העדן הוא סיפור על הזכר והנקבה הראשונים שנבראו ממין האדם , ועל בעל חיים שהוא ה'נחש , ' אשר את פעולותיהם ואת האוביקטים לפעולותיהם יש לפרש שלא על דרך הפשט . במו"נ ב : ל מעמיק הרמב"ם את הרמזים לפירוש הרובד הנסתר של סיפור גן העדן ומסביר לקוראו שגם שלושת ה...
אל הספר