פרק ראשון הפרספקטיבה החדשה של הפירוש לסיפור בריאת האדם ולסיפור גן העדן במו"נ ב : ל הקורא האידאלי של מו"נ הוא קורא רגיש מאוד . זהו קורא השם לב לא רק לכל מילה הנאמרת בטקסט , אלא גם למה שלא נאמר בו . קריאת מו"נ א : ב עשויה לעורר בו מספר תמיהות בשל 'חוסר אינפורמציה' שבו . בכל פירושו לסיפור גן העדן במו"נ א : ב מזכיר הרמב"ם רק את 'אדם , ' אין הוא מזכיר בו כלל את האישה וגם לא את הגיבור השלישי של הסיפור המקראי , את הנחש המפתה . חסרון זה בולט במיוחד נוכח העובדה שפסוקי המפתח המקראיים אותם מפרש הרמב"ם בפרק הזה קשורים דוקא באישה ובנחש . ' והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע' ( בר' ג : ה ) נאמר על ידי הנחש המפתה לחוה , אולם הרמב"ם איננו מזכיר עובדה זאת בפירושו במו"נ א : ב . 'כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים' ( בר' ג : ו ) מתיחס לאישה ולא ל'אדם . ' הפסוק המקראי השלם הוא ! 'ותרא האישה כי טוב העץ וגו . " הרמב"ם משמיט כאן את תחילתו של הפסוק , המיחסת את הדברים לאישה , ומפרש את הפסוק כתיאור השלב הראשון בחטאו של 'ארמי —הרדיפה אחרי תאוות החושים והדמיון —ולא כחטאה של חוה , בניגוד לפשט הטקסט המקראי . המרי — ה...
אל הספר