ג . מצבו של האדם לפני החטא — שלטון הצורה על החומר הפירוש לצו האלוהי מאיר באור נוסף גם את מצבו של האדם לפני שחטא . עד עתה הואר מצבו של האדם לפני שחטא במישור ההכרתי והאונטולוגי בלבד . האדם לפני שחטא היה מי שהשיג את ה'מושכלות' ולא השיג את ה'מפורסמות . ' בשל השגה זאת היה האדם במעלה האונטולוגיה של 'אדם באמת , ' במדריגה מי שיש לו 'צורה אנושית באמת' ולפיכך היה מי שזכה לחיי נצח . עפ"י הפירוש לצו האלוהי , ניתן לאפיין את מצבו של האדם לפני שחטא גם על פי יחסו לתחום ההנהגה המעשית ; האדם לפני שחטא הוא מי שצורתו שלטה בחומרו , מי שהנהיג עצמו על ידי שכלו . « השליטות השכלית , ההשגה השכלית העיונית , היא שהיתה בשבילו גם קריטריון עליון להתנהגות . לפני שחטא ראה האדם כשלימות השכלית את 'הטוב העליון' ושפט את כל פעולותיו על פי הקריטריון הזה של ה'טוב . ' לפיכך , לא נסחף אחר התאוות של החושים והדמיון . " ההשקפה המועתזילית שידיעת המצוות הללו טבועה בשכל , והוא תופס אותן באופן אינטואיטיבי . ולא נראה לי פירושו של י' טברסקי , tion to the Code of Maimonides ( Mishneh Torah ) , New-Haven and 1 . Twersky , introduc- , Lo...
אל הספר