פרק שישי הפירוש ל'והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע' בתום פירושו לסיפור גן העדן מוסיף הרמב"ם הערה : ' ולזה נאמר "והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע" ולא אמר "יודעי שקר ואמת , או משיגי שקר ואמת" ואין בהכרחי "טוב ורע" כלל אבל "שקר ואמת '" ( יואל , 17 דף טז ע"ב . ( ניתן היה לראות בהערה זאת סיום לפירוש הראשון לסיפור גן העדן במסגרת התשובה למקשה . הרמב"ם מאשש את פירושו בהסתמכו על פסוק מקראי , על בראשית ג : ה . הוא מסביר למקשה שעל ידי החטא יזכה האדם לידיעת ה'מפורסמות' ולכן אומר המקרא : 'והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע / דהיינו : יודעי 'נאה ומגונה . ' במקרא לא מובטח לאדם להיות 'יודעי אמת ושקר , ' יודעי אמיתות נצחיות והכרחיות , הנתפסות על ידי השכל , ואשר השגתן מעידה על מציאות השכל אצל מי שמשיג אותן . כפי שפתח את דברי תשובתו למקשה בהפרכת דבריו על יסוד פסוקי מקרא , כך הוא גם מסיים אותם באישוש פירושו הוא על ידי פסוק מקראי . אולם המקשה לא הזכיר כלל את בר' ג : ה בקושייתו . סביר יותר להניח שבסס אותה על סיומו של הסיפור , על בר' ג : כב : 'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע , ' סיום המספר על תוצאתו של החטא ולא על הבט...
אל הספר