ג . מצבו של האדם לאחר החטא את מצבו של האדם לאחר החטא מתאר הרמב"ם על דרך רמז בלבד ומבלי להסתמך על שום פסוק מקראי : ' ואז ידע שיעור [ ער' קדר ק . ערך ] מה שאבד לו ומה שהופשט ממנו ובאיזה עניין שב . ' את התיאור הזה יכול הקורא 'למלא' על ידי הפירוש לחטא גן העדן ולעונשו . על ידי חטאו לא השיג האדם את 'השליטות הגדול המיוחד באדם , ' כפי שסבר המקשה , אלא להפך , איבד אותה . השליטות המיוחדת של האדם היא השליטות האחרונה , השגת ה'מושכלות , ' ואותה איבד האדם על ידי חטאו . על פי פירוש הרמב"ם אכן הכיר האדם בעובדה שאיבד משהו בעל ערך רב . לאחר החטא יכול היה האדם להכיר רק את ה'מפורסמות' והוא 'שקע בהתגנות ובהתנאות . ' בניגוד סימטרי למצבו לפני החטא היה האדם לאחר החטא מי שמשיג את ה'מפורסמות , ' אבל איננו משיג ואיננו יכול להשיג את ה'מושכלות . ' מאחר שקיומה או אי קיומה של הכרה מעיד על מציאותו או על אי מציאותו של הכוח המכיר , הרי שלאחר החטא לא היה לאדם שכל ( בפועל . ( האדם ירד איפוא ממדריגת מי שהוא 'אדם באמת' למדריגת מי שהוא 'אדם' רק לפי הגדרת מינו , מי שהוא 'חי מדבר' בלבד . 15 ' מילוי' נוסף לרמיזות הרמב"ם למצבו ...
אל הספר