פרק ראשון הפירוש לשם 'אלוהים' לפני שמציג הרמב"ם את קושייתו של 'האיש המתעסק במדעים' בפני הקורא שלו , הוא פונה למעין הערה צדדית , לפירוש השם הרב משמעי 'אלוהים' בבר' ג : ה . ממבט ראשון נראית הערה זאת כמקבילה לפרקים העוסקים במימוש 'המטרה הראשונה' של מורה הנבוכים — בפירוש שמות רבי משמעות בספרי הנביאים . ההערה עצמה מוצגת כמעט במתכונת הקלאסית של הפרקים העוסקים בפירוש שמות רבי משמעות : ' כי כבר ידע כל עברי כי שם "אלוהים" משתתף לה' ולמלאכים והשופטים מנהיגי המדינות' ( יואל 15 דף יג ע"ב —יד ע"א . ( הרמב"ם עומד כאן על שלוש משמעויות של השם 'אלוהים' בשפה העברית . מאחר שמשמעויות אלו ידועות לכל מי שאמון על הלשון העברית , 1 אין הוא טורח להדגים את השימוש בכל אחת מהן במקרא . 2 הקורא האידאלי יכול להשתמש כאן גם במתודת 'השב פרקיו זה על זה' ולהשלים את דברי הרמב"ם כאן על ידי פירושו לשם 'אלוהים' במו"נ ב : ו . הוא ימצא , שעפ"י . 1 ל . ברמן , 'נפילת האדם , ' ( עמ' 5 הערה ( 7 טוען , שאחד מן הקשיים להבין את המקרא בזמן הרמב"ם היה קושי סמנטי פשוט — הידיעה המסורתית של הלשון העברית נפסקה בתקופת הרמב"ם ומה שהיה ידוע ...
אל הספר