מבוא את פירושו הראשון לסיפור גן העדן מציג הרמב"ם בצורה סיפרותית מעניינת ; הוא מספר לקורא של מו"נ ספור אוטוביוגרפי על מפגש שנערך ' לפני שנים רבות' בינו לבין 'איש מתעסק במדעים' ( רג'ל עלומי ) י . במפגש זה הציג לפניו בן שיחו קושייא פרשנית פרובוקטיבית למדי על הטקסט המקראי של סיפור גן העדן , והרמב"ם השיב לו עליה בהפריכו את פירוש בן שיחו לטקסט המקראי מחד גיסא , ובהציגו לפניו פירוש אלטרנטיבי לטקסט הזה מאידך גיסא . מבחינת מבנהו יש איפוא למו"נ א : ב מבנה אנאלוגי למו"נ כולו ; זהו הפרק היחיד במו"נ הפותח ב'סיפור מסגרת' העוסק ב'כתובת' אליה מופנים הדברים שבו , כפי שמו"נ מציג כ'כתובת' שלו את דמות תלמידו של הרמב"ם ' והדומים לו , ' כך מציג מו"נ א : ב את דמות 'האיש המתעסק במדעים' כ'כתובת' לפירוש סיפור גן העדן . יתכן מאוד , שבקביעת זו של מבנה הפרק כאנאלוגי למבנה מו"נ כולו , רצה הרמב"ם להדגיש את החשיבות שהוא מיחס לפירוש לסיפור גן העדן ואת החשיבות של נושא תורת האדם בכלל במסגרת מו"נ . כידוע , עפ"י 'האגרת לתלמיד' שבראש הספר , נכתב מורה הנבוכים לתלמידו של הרמב"ם יוסף בן ר' יהודה . באגרת לתלמיד מזכיר אותו הרמב...
אל הספר