דוגמא תשיעית : צדו של המת בדוגמה הבאה נראה כיצד גירסה משובשת עמדה ביסוד הלכה - או מנהג - מחודשת שמצאנוה ברמב"ן , וממנו לגר"א . ' 52 בשו"ע יו"ד סי' שסב סעי' ב כתוב : נותנים המת על גביו ופניו למעלה כשל אדם ישן . ובביאור הגר"א שס ס"ק ז ( ליקוט ) הוסיף : נותנים כר : ' עבה"ג [ עיין באר הגולהן וה"ה בצדו , כמ"ש בירושלמי ( שם ) כר' ירמיה שצוה כן . ועב"י בשם תה"א [ ועיין בית יוסף בשם תורת האדם ] וכן בגמרא דנזיר ( סה ע"א ) מושכב וכר . ' כוונתו לירושלמי כתובות יב ג , שם מובאת צוואתו של ר' ירמיה שבשעת פטירתו צווה : "ויהבוני על סיטרא . " ועל פי דברים אלה שבירושלמי כתב הרמב"ן בתורת האדם , מהדורת שעוועל , ירושלים תשכ"ה , עמ' קטו : ומניחין אותו פניו למעלה ... אי נמי מן הצד כדאמרינן בירושלמי ... משכיבו על סטרו , לא עומד ולא יושב ולא ראשו בין ברכיו , אלא כדרך שאדם ישן ... וכתב השיירי קרבן , לר' דוד פרענקיל ( 1762-1704 ) בהערתו לירושלמי שם : כתב הטור יו"ד סי' שסב : ולדברי הכל נותנים המת על גביו ופניו למעלה , והכי איתא בירושלמי : יהבוני על גבי לא עומד יכו' ע"כ . וקשה , הא מפורש כאן , שלא יתננו על גבו , רק...
אל הספר