ב . פרשנות מתוך ניתוח nrr התלמוד בשנים האחרונות התפתח פולמוס סביב הוראתה של שיטת 'רבדים' בהוראת התלמוד . לא ניכנס כאן לדיון החינוכי , אלא נפנה את מבטנו לעצם התפיסה העומדת ביסוד השיטה : האסכולה המחקרית שעניינה 26 שס , היבט נוסף על נושא "קשר של קיימא" נמצא בשו"ת אבני נזר או"ח סי' קפג , בעניין קשרי תפילין ; וראה באותו עניין לוי , מנהג ישראל תורה , עמ' . 72 27 הארכתי בעניין זה על כל היבטיו בספרי , תרבות חומרית בארץ ישראל בתקופה התלמודית , ח"א , ירושלים תשנ"ר , עמ' , 176-169 ולכן לא ארחיב בנושא זה כאן . על שיטת הגר"א המפורסמת בעניין הצורך בידיעות כלליות להבנה נכונה של מקורות ההלכה , ראה לאחרונה את ספרו של ידידי ש"ז ליימן , Rabbinic Responses to Modernity , ( Leiman ) ניו יורק , 2007 עמ' . 10-1 חשיפת הרבדים השונים של הסוגיה התלמודית על בסיס של קריטריונים מבניים , לשוניים ולוגיים . אני טוען שאין בה בגישה זו חידוש רדיקלי , שהרי כבר הגאונים - למשל , רב שרירא גאון באיגרתו המפורסמת - אמרו בפירוש שקטעים מסויימים כתלמוד הם סבוראיים , כלומר , מהקופה שאחרי התקופה האמוראית . והיות וסוף התקופה האמוראית...
אל הספר