מבוא כפרק זה אני מבקש להוכיח באמצעות דוגמאות המובאות מן הספרות הרבנית , שאין אפשרות להגיע להבנה מלאה ומעמיקה של ספרות חז"ל ללא בחינה ביקורתית מדעית . בירור הנוסח , פירושי המילים וההקשר ההיסטורי והריאלי , לא זו בלבד שהוא חשוב , אלא שבלעדיו - דהיינו ללא הבחינה הטקסטואלית הלקסיקוגרפית , ההיסטורית והריאלית , ואולי אף הספרותית - יש סכנה שמשמעותו האמיתית המדוייקת של הטקסט לא תתברר נכוחה . כל הדיסציפלינות הללו כבר שימשו אצל הגאונים הראשונים והאחרונים , כפי שמודגם בפרק , ולפיכך אין ספק שהדרך לגיטימית ; החידוש העיקרי בעידן המודרני הוא שכעת ניתן וראוי ליישמן במסגרת שיטתית . " אנחנו , בישיבות , רוצים לדעת מה אמרו אביי ורבא ; ואילו הם , באקדמיה , רוצים לדעת מה הם לבשו ... " אמירה לגלגנית ידועה זו , שמקורה בעולם הישיבות , משקפת את השוני המהותי בין שתי גישות בלימוד התלמוד : הגישה הקלאסית הנוהגת בעולם הישיבות , ועיקרה בדיון בסוגיית הטקסט התלמודי כשלעצמו - והגישה האקדמית , העוסקת בניתוח פילולוגי הסטורי של ה'טקסטים' ושל הנסיבות בהן חוברו . ואכן , נכון הדבר שמי שעוסק אך ורק בהיבטים שבמסגרת הספרות התלמוד...
אל הספר