פרק י . ' תוקף נישואין כמנהג ההלכה הקראית לפי חוקי מדינת ישראל השאלה השנייה שהתעוררה בכל חריפותה לאחר חקיקת חוק השיפוט הרבני ולאורו היא שאלת התוקף החוקי של נישואין כמנהג ההלכה הקראית , שהרי בסעיף 2 לחוק השיפוט הרבני נאמר : "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה . " התשובה לכך תלויה , בראש ובראשונה , בשאלה אם חוק השיפוט הרבני חל על היהודים הקראים ועל כך , כאמור בפרק ט לעיל חלוקות הדעות בפסיקה ובספרות המשפטית הישראלית ; כפי שהסקנו לעיל , עדיפה , לדעתנו הגישה שהתגבשה בשנים האחרונות , שחוק השיפוט הרבני אינו חל על היהודים הקראיים . עם זאת , נבחן את השאלה שבפנינו לפי כל אחת מהגישות הנ"ל , ונפתח בבחינת השאלה לפי הגישה הגורסת , שחוק השיפוט הרבני חל על היהודים הקראים . ועדת זילברג קבעה ' כי המונח "יהודים" בחוק הנ"ל כולל גם את היהודים הקראים וכי "דין תורה" פירושו "דץ תורה לפי האינטרפרטציה הרבנית כי בעת חקיקת החוק כמעט שלא היו קראים בישראל ואיש לא חשב אז על צורות נישואין וגירושין בנוסח הקראים . " נראה כי הדברים אינם מדויקים מבחינה עובדתית , שהרי בעת חקיקת החוק כבר נקלט בישראל הג...
אל הספר