מבוא מתוך סקירת תולדות היהודים בימי הביניים ובעת החדשה מסתבר שיהודי התפוצות יכולים לפרוח ואולי אף לשרוד באופן משמעותי רק בחסות אחת מבין הדתות יורשות היהדות - הנצרות והאסלאם . למעשה , יריעת תולדות היהודים , וליתר דיוק החלק החשוב שבהן , בין חורבן מרכזי היהדות העתיקים ובין הקמת מדינת היהודים החדשה , נפרשה כולה בארצות האםלאם או בארצות הנצרות . מדי פעם היו אומנם יישובים יהודיים באזורים שבשליטת תרבויות ודתות אחרות , כגון הודו וסין , אולם - למרות מידת הסובלנות הרבה שממנה נהנו - הם לא שגשגו . הם לא נטלו חלק בחייהן ובתרבותן של הארצות הללו וגם לא בחיים ובתרבות של העם היהודי , ונראה שלא תרמו להם תרומה חשובה כלשהי . רק עם בוא האםלאם זכו קהילות היהודים הקטנות בהודו למעט תשומת לב ולמעט פעילות . בממלכות ההינדואיזם , הבודהיזם והדתות האחרות שבמזרח הרחוק נותרו היהודים מעטים ולא פעילים , ולא משכו לעברם רדיפות או חסדים , ואפילו לא תשומת לב . בהודו ההינדואית ובסין התנוונה היהדות . השימוש שעשה ההיסטוריון ארנולד טוינבי במונח "מאובן , " כדי לתאר את היהודים וקבוצות מיעוט אחרות ששרדו מן העולם העתיק , עורר ביקור...
אל הספר