. 10 הלגיטימציה האטריבוטיבית כנושא על סדר היום של השיח הציבורי כדי להבין את טיבה של מערכת ריבוד חברתי שניכרת בלגיטימציה אטריבוטיבית , יש לתת את הדעת לשאלה החשובה שקבעה את דמותה של המערכת הזאת : מהי הדמות הרצויה שיש לשוות למציאות ההולכת ומתעצבת בארץ לקראת הקמת המדינה ? בשיח הציבורי , ששאלה זו היתה בראש סדר יומו , השתתפו בני אדם שהלשון הפרטית כאילו נעתקה מפיהם , משום שכל צורך פרטי וכל עניין פרטי נוסחו בלשון ציבורית : הבגדים היו למדים , השפה היתה יעד לכיבוש והלשון עצמה — שבאמצעותה מתקשרים ומשכנעים — היתה למעשים היוצרים הוויית חיים . הכלל הלא כתוב אבל המחייב ביותר של השיח הציבורי בחברה הסקטוריאלית היה זה : "אם יש לך מה לומר — קום ועשה אותו ! אם יש לך דעה — הראה לנו כיצד אתה מגשים אותה " ! למעשים שנעשו בתוך כל סקטור וייחדו אותו קראו חברי הסקטור " הגשמה" משום שכל מעשה היה טיעון מנומק במאבק השיח , ואילו הוויות החיים הסקטוריאליות , שהיו לכאורה פרטיות על פי טיבן , היו בעצם הטקסטים המוצגים בציבור , זה כנגד זה , בשעת הוויכוח . לכאורה , לא היה כל קושי לקרוא את הטקסטים הללו . הסקטור " הפועלי" הקים ...
אל הספר