פתח דבר בעבר הדגיש החינוך את הנצחת הידע כמגלם את הדוקטרינות המרכזיות שעליהן מבוססים הסדרים בין בני אדם . המורה היה מקור הידע המרכזי . בהווה , וכהכנה לאתגרי העתיד , במקום עיצוב תודעתם של התלמידים , תפקיד החינוך הוא דווקא לשחרר את התודעה , לחזק את היכולות הביקורתיות , להקנות ידע ולפתח יכולת לחקירה עצמית , לסקרנות , לגמישות מחשבתית , יחד עם תחושות של הזדהות אנושית ובחירות מוסריות . לפי עמנואל קאנט , האדם הבוגר או הנאור הוא זה "המעז להשתמש בשכלו " הן בתחום האינטלקטואלי והן בתחום המוסרי ( קאנט , * . ( 1984 היום יותר מתמיד מערכת החינוך נדרשת להתמודד עם הסוגיה כיצד לחנך את הילד לבוגר מוסרי , אכפתי , נאור ורגיש לזולת , הלוקח אחריות על מעשיו . אם כך , נשאלת השאלה במה אפשר להעשיר את התהליך החינוכי ואת למידתו של פרח ההוראה ושל המורה בשדה כדי לעמוד באתגרי החינוך ? אף על פי שתיאורטיקנים ופדגוגים מתייחסים לסוגיה חשובה זו כחלק מרכזי בתהליך החינוך וההתחנכות , הרי בפועל , בתי הספר כמערכת חינוכית כללית , והמורים בפרט , אינם מקדישים לכך זמן . המורים מצויים במרוץ מתמיד אחר הוראת תוכני הידע ונמדדים על פי ה...
אל הספר