ניסוח אישי בשירי הגות הנושאים והמוטיבים הקבועים והניסוח כמשפטים מכלילים אינם מחייבים שיגרה של ביטוי . גם אם שיר ההגות אופייני לסוגו וכולו עשוי מעין פתגמים , עדיין יכול הוא להיות בעל ייחוד ספרותי . בעיית המקוריות' שכבר עסקנו בה' עולה ומזדקרת במיוחד בסוג זה' מפני שכאן נסמך המשורר לא רק על מסורת השירה' אלא גם על ספרות החכמה והמוסר' ויש שהוא 'מפייט' פתגמים ומשלים שלימים . מובן שאינו מסתפק בזה שהוא כופה על פתגם פלוני את עול המשקל והחרוז . ואולי אין הדבר מובן מאליו' לפי שלכאורה נחלקו בו דעות החוקרים . אגב בדיקת המקורות לשירי הנגיד ביבן משלי' וביבן קהלת' הרחיבו את הדיבור על סוג שירי ההגות בכללו . ' נח בראון ציין שהנגיד רק 'פייט והחריז' דברי פרחה מספרי אדב' או תרגם שירימוסר כצורתם . י . רצהבי כותב : 'יצירות מסוג זה אין המקוריות אופיינית להן' ואין חותמו האינדיבידואלי של היוצר טבוע עליהן . את החומר למכתמיו ופתגמיו שואב המשורר בעיקר לא מרוחו ומלבו' אלא מחכמת החיים ומיצירת העם . ספרות המשל והמוסר ביסודה היא יצירה עממית' שהמשורר מלטש אותה ונותן לה את המטבע הספרותי האחרון . מבחינה זו המשל והמוסר קר...
אל הספר